!!! (Chk Chk Chk)- Th!!!er (2013)
האלבום הזה נפל עלי בהפתעה. בנסיעה הביתה מהעבודה, כשהרדיו פתוח באופן לא שגרתי (בדרך כלל אני מעדיף לשמוע אלבומים מהאוסף הפרטי). התכנית היתה "דרייב טיים" של אבנר גורלי. גורלי הוא שדר/עורך מעולה. הטעם שלו מגוון ולא צפוי, אסוציאטיבי ועשיר- בפלייליסט שלו יכולים לגור יחד בוב דילן והבלאק קיז, אריק אינשטיין והספשלז. מסיבה מוזיקלית גדולה ומהנה שיכולה לגרום למאזין לחשוב לעצמו "ואוו, איזה שיר נהדר שהרבה זמן לא שמעתי" לצד "ואוו, איזה שיר נהדר! איך קוראים לו ולמי ששר אותו?".
המחשבה השניה הדהדה במוחי כשגורלי השמיע את "Except Death" של !!! (או Chk Chk Chk כמו שהם הוגים את שמם הבלתי ניתן להגיה). המקצב ה Fאנקי הקפיץ לי את הרגל בצורה מסוכנת (בכל זאת, נהיגה), וסולו הגיטרה בחלקו השני של השיר כבר הפך אותי לבולדוג המוזיקלי שאני: ברגע שגורלי אמר את שם השיר ושם הלהקה ידעתי שיש לי משימה בערב, שהושלמה כעבור מספר שעות.
קראתי פעם ביקורת על האלבום Remain In Light של טוקינג הדס. אחד המשפטים שמתאר את האלבום אומר "המוסיקה היתה כל כך מהפנטת, כל כך שונה, חושנית, חודרת לבטן, מפוצצת את בית החזה...", וזאת, פחות או יותר, נקודת הפתיחה של Thr!!!er: האלבום גורם לגוף לנוע ולרגל לקפץ בכל מצב, בכל האזנה. !!! עושים Fאנק/דאנס/פופ חם וחי, מלודי ומקפיץ. עם זאת, ובניגוד למוזיקת הפופ הסטנדרטית שמעדיפה בדרך כלל תעלולי אולפן שיעטפו או יעלימו את השיר הבסיסי, !!! מנגנים את השירים שלהם באופן מובהק, ולא נותנים תחושה של מוצר סינתטי, אלא אותנטי.
Thr!!!er בנוי כסוג של אלבום קונספט, השירים משתרשרים אחד לשני, מבוססים על אותו קצב מקפיץ. את סכנת המונוטוניות שבקונספט המוזיקלי הזה פותרת הלהקה בקלות: מספר שניות לתוך השיר מתחילה מערבולת מוזיקלית צבעונית שמשאירה מספיק מקום לכל שיר לקבל את הצבע והאופי האופיניים לו. עיבודים מלאי השראה מבליטים בכל שיר כלי אחר שמאפשר למאזין להישען עליו: הבאס ב"Slyd", הגיטרה החמה והמהפנטת ב "Expect Death", הקלידים ב "Careful", או התופים החדים וההולמים ב "(Meet Me at the) Station". !!! מצליחים גם להזריק שונות מסוימת אל תוך הרצף המוזיקלי האחיד לכאורה: "Get the Rhythm Right" מהורהר יותר, משלב סקסופון ושולח את המאזין לסימטה אפלה יותר מהמרחב האורבני המואר שהאלבום נמצא בו. "Fine Fine Fine" חותך מה Fאנק לטריטוריה אייטיזית יותר, וגם "(Meet Me at the) Station" הוא מקפיץ פחות, ורוקי יותר.
אבל לא רק מוזיקה יש פה, אלא שירים ממש. העולם של !!! מלא בטריוויה לכאורה של יחסי הוא/היא, שהופכת באלגנטיות להרהורים פילוסופים אקזיסטנציאלים. "Even When the Water's Cold" נפתח במשפט "Friends told her she was better off at the bottom of a river/Than in a bed with him", ואז הופך את מי הנהר הקרים לנושא השיר, מטאפורה ליחסים ולאהבה. "Except Death" הוא שיחה וודי אלנית למדי בין שני זוג על מוות ואלוהים (וגם יהלומים). "Fine Fine Fine" הוא שירו של גבר שבור לב שמדמיין את מותה של זוגתו לשעבר באופן מפורט ומטריד משהו. מצד שני, !!! יודעים מתי להרפות, להניח את הטקסט במקום הראוי לו, ולתת ל Fאן שבשירים לכבוש את הבמה, כמו ב "Californyeah" הכיפי או "Slyd" החרמני.
האזנה רצופה לאלבום הזה קורעת את המאזין מכיסאו, וממקמת אותו במועדון כלשהו, או רחוב הומה אדם. המוזיקה עצמה גורמת למאזין לרצות להיות ממש באותו מועדון או רחוב, לחוש בפעימה האנושית, להיות חלק מאיזו הנאה קולקטיבית, מתודלקת במוזיקה מקפיצה ואינטילגנטית. יש פה אלבום מהודק מצד אחד, ומגוון מצד שני. 9 שירים, קצת פחות מארבעים דקות. ככה היו עושים פעם אלבומים. ככה !!! עשו את Thr!!!er.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה